הידברות כמנגנון ליצירת שיתוף פעולה 

הידברות כמנגנון ליצירת שיתוף פעולה.

הטמעתו של מנגנון ליצירת בסיס לשיתוף פעולה בזמן מחלוקות בין-אישיות אינה עניין פשוט. מנגנון זה נראה עדיין לרבים מאיתנו כמנוגד להיגיון הפשוט והבריא.
למרות זאת, באופן פרדוקסלי דווקא באמצעות מנגנון זה, במידה שמצליחים להביא את שני הצדדים לשיתוף בו מרצונם, גדלה האפשרות לפתור את הקונפליקטים לשביעות רצונם של שני הצדדים לעניין.
הידברות כבסיס ליצירת שיתוף פעולה היא פעמים רבות הדרך הטובה ביותר, האפקטיבית ביותר לא רק להגעה לפתרון הרצוי, אלא גם לעצם הגברת הסיכוי להגעה אליו.
הדבר הוא פרדוקסלי, מכיוון שפעמים רבות אנשים, בהשענם על טיעונים לוגיים משכנעים, סבורים כי תגובה עוצמתית, חריפה, כוחנית היא התגובה הנכונה והראוייה לאיום שעשוי הקונפליקט (כמו גם התנהגות פרובוקטיבית של הצד השני) להציב בפנינו על-פי תפיסתנו. כל דרך אחרת נתפסת כדרך שהיא כניעה מראש לרצונות של הצד השני, או , לפחות, כדרך שמאותת זאת. אך, לא רק ההגעה לעצם ההידברות עם הצד השני עשוייה להיתפס כך- כגילוי של חולשה מצידך- אלא גם דרך ההידברות, אשר יש בה דיאלוג במקום ויכוח, נתפסה, ועודנה במידה לא מועטה גם כיום, כדרך שאינה מסמנת חוזק, אלא חולשה. בייחוד גוברת הנטייה לכיוון תפיסה זו לנוכח חשיבות הניסיון להבין את הדובר, שהינה בלב הדיאלוג, שכן בעיני רבים הדבר נתפס כאיתות לצד השני שקיבלת את עמדותיו.
למעשה, הבנת האדם האחר אין פירושה הסכמה עימו.המשמעות היחידה שלה היא, שהבנה זו מקנה לי יכולת להבין טוב יותר את ההשקפות, הרגשות והצרכים המצויים בבסיס העמדות שהוא מביע.
יתרה מכך, דווקא גילויי הבנה יוצרים נטייה חזקה יותר לשינוי מאשר אם ננסה להתווכח ולהוכיח את צדקתנו על פני השני. רק לאחר שאנו חשים שאנו "נראים" , שהאדם השני מתייחס אלינו ברצינות ובכבוד, מנסה להבין ברצינות את ההשקפות ואת הצרכים העומדים בבסיס עמדתנו, אנו מתפנים, משתחררים מהן ומוכנים לעבור לבדיקה גמישה יותר של פתרונות אפשריים.
מרכיב פרדוקסלי נוסף בהידברות הוא שעל פניו התהליך נראה כתהליך שדורש זמן רב יותר. למעשה, הידברות היא דרך שחוסכת, בסופו של דבר, זמן, על אף שבכדי להצליח בה יש להקדיש לה את הזמן הדרוש, לעשותה באורך רוח. הארכת התהליך מקצר אותו בסופו של חשבון,מכיוון שמה שנעשה בו הוא הדבר הנכון יותר עבור שני הצדדים. לעומת זאת, בגישה התחרותית יש לעיתים קרובות ניסיון לפעול באופן של "זבנג וגמרנו", "בקצרה ולעניין", אולם עקב כך שמתעלמים מרגשות האנשים המעורבים בתהליך ומהתפיסות המעצבות אותן, התהליך בסופו של עניין עלול לגבות מהם מחיר יותר במונחים של זמן, וכמובן, גם של עוגמת נפש.
הידברות נכונה, ששמה לה למטרה להגיע לפתרון משותף, ואשר עושה שימוש באמצעים של דיאלוג פתוח בין הצדדים, היא, איפוא, דרך שפעמים רבות יכולה לסייע לנו לחסוך זמן, כסף ועוגמת נפש, ובקצרה- כאבי ראש לשני הצדדים.בו בזמן, היא מסייעת להגיע לפתרון שרצוי לכל אחד מאיתנו, תוך חיזוק מנגנוני שיתוף הפעולה בינינו.